זה האלגוריתם, טמבל

Description
Nyugati Palyaudvar, Budapest (Hungary)
Description
Description

לכל מסע בחירות יש את הסלוגן הזה שמהדהד עוד שנים רבות אחרי שכבר שכחנו את מקור הקמפיין ומי ניצח בכלל בבחירות ההן.

ב-1992 זה היה הקמפיין של ביל קלינטון לנשיאות ארה”ב שהנפיק את הפנינה הזו: “זו הכלכלה, טמבל”. מה בעצם רצו לומר לנו בסיפור הזה?

אתה – הקהל, הבוחר הפוטנציאלי, הלקוח, הציבור, אתה האידיוט שלא מבין איך הכלכלה דופקת אותך. כל מה שקורה סביבך, חינוך, רווחה, סביבה, תקשורת, בסופו של עניין, יש מעטפת שקופה שגורמת לכל הדברים האלה. להתרחש – זו הכלכלה. כלכלה זה עסק מסובך שדורש הבנה וידע, שלאזרח הקטן, וואלה, מה לעשות – אין. 

למה בחרתי לרפרר את הסלוגן הזה? ובכן, האלגוריתם של הרשתות החברתיות, פייסבוק, גוגל, יוטיוב, כבר כל כך מורכב ומסובך ועוטף אותנו כאילו בלתי נראה, כמו הכלכלה דורש הבנה גבוהה וידע כדי לפצח את האופן בו הוא פועל. מה שבטוח – הוא דופק אותנו, The house always wins. וכשאני אומרת אותנו, אני מתכוונת אלי ואליכם, אני ואתם, הלקוחות שהם הספקים, ה B2B שהם ה B2C במארג אינסופי של נותני שירותים וספקי שירות מוכרים וקונים וחוזר חלילה. 

לעתים קרובות אני נתקלת בקושי אמיתי להסביר ללקוחות שלי עד כמה ואיך כל מיני מערכות ותשתיות מעכבות מהלכים מתוכננים, איך האלגוריתם מעוות ותוקע את מה שרוצים לבצע ולהוציא לפועל, ואיך זה עולה לכולנו ביוקר. הלקוח לא תמיד מבין ועלול לטעות לחשוב שאני לא יודעת את העבודה. תוסיפו לזה שרלטנים שמוכרים הבטחות ללא כיסוי במחירים ששוברים את השוק ומורידים את ערך המקצוע, והנה לכם מתכון מוצלח לתיסכול ועצבים. 

ברשימה הבאה אני מעוניינת לשתף אתכם בדברים שכולנו חווים מדי פעם, ולא תמיד נעים להציף. בין אם אתם קולגות למקצוע, פרילאנסרים, לקוחות או אפילו חברים מתחומים אחרים לחלוטין, אני מאמינה שתמצאו כאן כמה נקודות להזדהות איתן ואם בא לכם להוסיף עוד – מוזמנים בתגובות או בפרטי. 

  1. חיבורים והרשאות. זה יכול לקחת קליק, וזה יכול לקחת יומיים לכל הפחות של עצבים ותחקירים מהזן שרק בוגרי מוסד מתורגלים בו. חשבון המודעות שייך למישהו אחר מסוכנות שסיימה את תפקידה מזמן, האדמין התפטר לפני שנה ועכשיו לבעלים יש הרשאה לחשבון, אבל הוא לא יכול לתת את הרשאה לאף אחד. הביזנס סוט והביזנס מנג’ר והתג מנג’ר והאדס’ מנג’ר מובילים אותך למבוך אינסופי של קליקים ומסכים וחלונות ופופ אפים ומריטת שערות.
    ואז הלקוח נותן לך גישה לחשבון שלו, ולא מבין למה שולחים לו סמס ומבקשים ממנו לאשר, ואם שלחו לו סמס אז בעצם אישרו את ההרשאה נכון? ואם אישרו את הקטלוג בפייסבוק אז זה אומר שאישרו גם את החנות באינסטגרם? אז זהו, שלא.
    שורה תחתונה>>> להתחבר לחשבון של הלקוח ברשתות חברתיות זה לא קליק וגמרנו. מה זה כן?לתלוש שיערות ולהוציא עשן מהאזניים לקלל את המחשב ולדפוק על המקלדת, ואז פתאום זה מסתדר, ואף אחד לא מבין על מה לחצנו ואיך גרמנו לזה לעבוד.

  2. אין קסמים בעבודה הזו. נכון, גם אין חסמים בעבודה הזו. לא צריך תואר או תעודה; אין סטאז’ אין מבחני לשכה ואין אישורי מועצה עליונה. כולם יכולים להציע וכולם יכולים להבטיח. וזו בדיוק הבעיה. אם מציעים לכם שירות במחיר זול במיוחד, ותוצאות מהירות במיוחד, כנראה שזה לא זה. בניהול נכסים דיגיטליים, שיווק וכל מה שכרוך בזה, אין קיצורי דרך ואין סודות: מדובר בעבודה עקבית, סיזיפית, איטית, לאורך זמן, בניסוי וטעיה והפתעות, ודווקא הטקסט הזה שהכי לא השקענו בו מאמץ, זה שהוצאנו בשתי שניות של לחץ, דווקא הוא מביא את התוצאות הטובות ביותר.
    שורה תחתונה>>> דיאטה לא באמת מרזה, אבל בבחירה באורח חיים בריא – אפשר לרזות וגם לשמור הגזרה. בכל תהליך של בנייה ויישום אסטרטגיה שיווקית, צריך לפעול לאורך זמן, בסבלנות, להתמודד עם כשלונות ועם הצלחות, ולזכור שאת רומא לא בנו ביום אחד.

  3. נסתרות הן דרכי האל, צוקי. בבוקר בהיר אחד הוא יכול לפסול קמפיין בלי להסביר, לסגור חשבון באבחה של הרגע, לצנזר סטורי, להחזיר את החשבון לפעילות כאילו כלום, בלי שום נימוק או התנצלות, ומאוד קשה להשיג אנשים שם באולימפוס של התמיכה הטכנית. לפעמים הם צצים תוך שניה, לפעמים קופצת הודעה שהצ’ט אינו זמין כעת, לפעמים הם מתקשרים, לפעמים הם נעלמים. מעבר לזה, לפעמים המילה “למכור” לא מתאימה למודעה, לפעמים בחירות מפריעות באמצע התקציב, ואני, ספקית השירות, תלויה במערכת גדולה שאין לי שום שליטה או השפעה עליה, אני פחות מבורג, שייבה מקוצצת כנפים שנתונה למרות של הענק הכחול. קטונתי. תודה על ההמתנה והסבלנות.
    שורה תחתונה>>> מנהלי הקמפיינים שלכם לא באמת מושכים בחוטים, אלא רק יודעים לאן הם מובילים, ומנוסים מספיק כדי להכיר את החסימות והמכשולים שעלולים לצוץ בדרך. 

  4. רגע, עוד לא סיימנו. בדיוק זו הנקודה. כי ברגע שחתמנו על הזמנת עבודה, חוזה על הפרויקט או מה שלא יהיה, איזה צטל’ה כמו שאומרים ביידיש, אל תצפו שמעכשיו זה שגר ושכח. האמת, שיש לכם מלא עבודה, וזה מתסכל אני יודעת, הייתם מצפים שאקרא את המחשבות שלכם, ואוציא משם את כל המטעמים שאתם חולמים עליהם ואתרגם אותם לפייסבוקית ואינסטגרמית. הטכנולוגיה עוד לא הומצאה. מה שבאמת קורה, זה שאנחנו צריכים לעבוד ביחד  כל הזמן. חשוב שתעבירו לי כל מה שיש לכם גם אם לא נראה רלוונטי – קבצים, תמונות של הסבתא, את המבצע שהחלטתם עליו אתמול בלילה, את זה שנגמר המלאי אבל המוצר עדיין מופיע באתר, וכל מה שרציתם ולא העזתם לשאול. אני מפתחת את הכישורים הטלפטיים שלי, אבל עד שהז יהיה מסונכרן לחלוטין אתכם, אל תחסכו ממני, שלחו לי הכל, כל הזמן, בזמן אמת. אני כבר אפסל מחומרי הגלם מטעמים.
    שורה תחתונה>>> מצטטת מהסרט הנפלא ג’רי מגוויר – תעזרו לי, לעזור לכם. 

Bidi Sh.
The Running Nomad

2022 © all rights reserved